jiss.org.il

בשיח העולמי העכשווי ישראל מואשמת באופן אובססיבי בהפרה חמורה של זכויות אדם, הן בתקשורת העולמית והן במוסדות בין-לאומיים. הגינויים גם מלווים בעיצומים וחרמות. במקביל גוברת התפיסה השוללת מהעם היהודי את הזכות להגדרה עצמית ולמדינה משלו. הסיבות לעוינות כלפי המדינה היהודית הן רבות, עמוקות ומחזקות זו את זו. ראשית, המציאות הגאופוליטית של ישראל מאופיינת בעימות צבאי מתמשך.

עצם קיומו של מפגש – בהשתתפות ארה"ב, ובזיקה לביקור ראש הממשלה נתניהו – בין המדינות שהיו מזוהות בעבר עם "מחנה היציבות" האזורי, היינו, מתנגדי האסלאמיזם הטוטליטארי לזרמיו השונים, טומן בחובו משמעות ברמה האסטרטגית. עד לאחרונה נראה היה שתורכיה, המזוהה עם תמיכה ברעיונות האחים המוסלמים, ולצידה קטר ופקיסטאן, מצליחה לפרק מחנה זה ולמשוך למעגל ההשפעה שלה את סעודיה, ובמידת מה גם את מצרים. "הסכם מכה" אף זכה לברכתו של הנשיא דונלד טראמפ, שאינו שש לסייע לסעודיה במערכה נגד החות'ים.

מדינת ישראל מנהלת מלחמה רב-זירתית, אך אחת הזירות החשובות ביותר עדיין מתנהלת בלי מפקדה, בלי תמונת מצב לאומית ובלי אחריות ממלכתית ברורה. האויבים והיריבים של ישראל הבינו זה מכבר כי אין הכרח להביס אותה בשדה הקרב כדי לצמצם את כוחה. אפשר לפגוע בה באמצעות שחיקת הלגיטימציה, יצירת בידוד מדיני, הפעלת לחץ משפטי, חדירה למוסדות ידע, מימון ארגונים וקמפיינים, עיצוב השיח ברשתות החברתיות וערעור הקשר בין ישראל לבין ידידותיה ויהדות התפוצות. זו "מלחמה רכה", אך אין לטעות בשמה.

הסרט "נזק אגבי", שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה (הפרס השלישי בחשיבותו) ובמחיאות כפיים שנמשכו 25 דקות, עוד לא פורסם רשמית ולכן לא כל המידע עליו גלוי, ומוקדם מדי לקבוע אם יש מעורבות ישירה או עקיפה של קטר במימונו, אך תקדימי עבר מלמדים אותנו שקרנות רבות העוינות לישראל ומפיקי סרטים ששואפים להשמיץ את ישראל נהנים פעמים רבות ממימון קטרי. הכסף הקטרי הוא לא המרכיב היחיד במעורבותה של דוחה בקידום מסרים אנטי-ישראליים באמצעות פעילות תרבותית לכאורה.

צפו בהקלטה של הוובינר שהתקיים בתאריך 22.09.2026

מתקפת השבעה באוקטובר והאירועים בערים המעורבות ובצירי התנועה בדרום ובצפון במהלך מבצע "שומר החומות" חשפו פער יסודי בתפיסת הביטחון של המדינה. ישראל בנתה לאורך שנים כוח מחץ התקפי, מודיעין מתקדם והגנה רב-שכבתית, בדגש על הממד האווירי. אולם, התברר שמול איום חדירה רחבת היקף, פשיטות על יישובים, חסימת צירים, הפרות סדר בתוך המדינה ופשיעה חמורה בעלת פוטנציאל לאומני, זמן התגובה של כוחות הביטחון אינו יכול לספק מענה.

ב-9 בספטמבר 2025 יצאה ישראל למבצע "פסגת האש" שבמסגרתו הותקפה נציגות חמאס בקטר. יעדי המבצע לא הושגו, והנהגת חמאס לא חוסלה. במהלך התקיפה נהרג גם מאבטח מטעם קטר, אשר מאז הונצח במדינה, בין היתר באמצעות קריאת רחובות על שמו. התקיפה הישראלית גררה שורה של צעדים מצד קטר וארצות הברית, שהובילו לשיחת ההתנצלות הפומבית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וכן להבטחות מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפעול לריצוי קטר, ולהקמת מנגנוני תיאום משותפים.

אירועי השבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל חשפו את מדינת ישראל לא רק לאתגר ביטחוני חריג באופיו, אלא גם למאבק מתמשך על משמעות האירועים בזירה הבינלאומית, תוך כדי יצירת פער של ממש בין תפיסת האירועים על ידי מרבית הישראלים לבין תפיסתם בקרב קהלים מחוץ לישראל.

אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני בריאיון ל-i24News

בפרוס השנה העברית החדשה, זה הזמן לסכם את השנה החולפת ולהביט קדימה אל השנה הבאה בניסיון להעריך מה היא צופנת לנו, ומה עלינו לעשות כדי להביא לכך שהיא תהיה טובה יותר מבחינת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל והעם היהודי. זו הייתה שנה מטלטלת ורבת אירועים שהתמקדה בהמשך החלשת "ציר הרשע" האיראני, שספג מכה קשה אך ממשיך לייצר איומים על ביטחון ישראל ועל שלום העולם, בין השאר באמצעות היכולת לפגוע בנתיבי שיט חיוניים (מצר הורמוז ומצר באב אלמנדב).