זמן ישראל

פוליטיקאים, פרשנים ופעילים פוליטיים מהימין טוענים שוב ושוב בהופעותיהם ובפרסומים שלהם בתקשורת: כי התקשורת בה הם מתראיינים ומדברים "מוטה שמאלה", כביכול. רבים מהמשפיענים מהימין מתייחסים אל "התקשורת" כישות אחת המגויסת לשמאל, ומזכירים נושאים ותובנות ש"עליהם לא תשמעו בתקשורת", כביכול, בגלל שלכאורה "אינם מתאימים לאג'נדה השמאלנית שלה". הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי על פי רוב, הטענות הללו מושמעות (בתקשורת) בלא עובדות או מחקרים התומכים בהן.

באחד האמשים, קצת לפני חצות הליל, הרמתי את עיני הטרוטות ממסך המחשב. הבית היה שקט, כולם ישנו. טופי הכלבה הרימה את ראשה מהכרית שלה ומבטה כאילו אמר "טוב שזזת, לא הייתי בטוחה שאתה בחיים". כבר שעות עבדתי על סימולציה לבעיה שמעניינת אותי, אבל לא כתבתי ולו שורת קוד אחת. כבר שעות שהתכתבתי עם כלי בינה מלאכותית והם ייצרו קוד. בשנה האחרונה, ובמיוחד בחודשים האחרונים, השתנתה לחלוטין שיטת העבודה שלי. לראשונה מזה מעל ארבעים שנה אני לא כותב קוד מחשב. אני מתכתב עם קלוד, צ'אט או ג'מיני והם מייצרים לי קוד. הרבה קוד.

באופן מסורתי, בתי חולים בכלל וחדרי מיון בפרט נתפסים בישראל כמקום שלא מומלץ להתקרב אליו בחודשי החורף כשהשפעת בשיאה והצפיפות בלתי נסבלת. עכשיו מתברר שהקיץ מתחיל לתת פייט. מחקר חדש ורחב היקף של מרכז טאוב מגלה שבמהלך אירועים של עומס חום כבד נרשמת עלייה משמעותית בפניות לחדרי המיון ובמשך האשפוז של הפונים. מכיוון שהטמפרטורות בקיץ בישראל עולות בהתמדה ומספר אירועי החום הקיצוניים גדל, המשמעות היא ששינוי האקלים עולה לנו בבריאות.

הקהילות החרדיות בישראל מקבלות תקציבים שאף מגזר אחר בישראל לא מקבל. מאות אלפי גברים צעירים חרדים בגיל העבודה לומדים במקום לעבוד ומקבלים קצבאות שמממנות את לימודיהם. זאת, בנוסף לתקציבים ייעודיים, הטבות והנחות רבות שמעבירים משרדי ממשלה שונים לקהילות החרדיות.

הברית החדשה בין סעודיה לטורקיה מבקשת לעקוף את צווארי הבקבוק הימיים – ומותירה את ישראל מחוץ למסדרון הסחר החדש של האזור. במבט ראשון מדובר בפרויקט תחבורה שאפתני. בפועל, מדובר במהלך גאו-אסטרטגי שעשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון ואת נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה. הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי ההסכם להקמת נתיב סחר יבשתי החוצה את כל חצי האי ערב דרך סולטנות עומאן, סעודיה, ירדן, סוריה וטורקיה, נחתם על רקע המשבר המתמשך סביב מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, החובקים את חצי האי ערב.

בחודש שעבר הודיעה בריטניה על כוונתה לנקוט צעד מרחיק לכת בכל הנוגע ליחסים שבין רשתות חברתיות לקטינים. לקראת סיום כהונתו כראש הממשלה החליט קיר סטארמר לאסור על בני 16 ומטה להשתמש ברשתות החברתיות. האיסור, שאמור להיכנס לתוקף באביב הקרוב, יחסום בפניהם את הגישה לאינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק, סנאפצ'ט, פייסבוק ו־X. עם זאת, בריטניה תאפשר לילדים להמשיך להשתמש בשירותי הודעות כמו ווטסאפ וסיגנל. המרוויחה הגדולה מהמהלך היא אלפאבית (גוגל), שתוכל להמשיך להציע לצעירים גישה ל"יוטיוב קידס" ול"גוגל קלאסרום".

הדרתו של חזבאללה מן המגעים על עתידה של לבנון מסמנת שינוי במאזן הכוחות במדינה. במשך עשרות שנים התקשתה המערכת הפוליטית לקבל החלטות אסטרטגיות ללא הסכמת הארגון ובעלי בריתו. לצד כוחו הצבאי העצמאי, נשען חזבאללה על כוחו בפרלמנט, בממשלה ובמערכת הבריתות כדי להשפיע על הרכב הממשלה, בחירת הנשיא ומדיניות החוץ והביטחון. הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי כעת המדינה הלבנונית מנהלת בשמה מגעים מדיניים והסדרים ביטחוניים בלי שהארגון יושב סביב השולחן.

מאז המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009 (השנה בה בנימין נתניהו התמנה לראש ממשלת ישראל ומאז כיהן 15 שנה במצטבר) מחירי הדירות בישראל האמירו בכ-130%. בשנים האחרונות התייקרות הדירות נבלמה. מאז סוף 2022 (עם מינוי הממשלה הנוכחית), מחירי הדירות עלו בשיעור מתון יחסית של כ-5%. דוברי הממשלה מציגים את התמתנות העלייה במחירי הדירות כהישג שלה. הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי לפני כחודש אמר היועץ הכלכלי של נתניהו, אבי שמחון, בריאיון לפודקאסט "#דעה לא פופולארית": "יודעים מה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת?.. מחירי הדירות".

בליץ החקיקה שמקדמת הקואליציה השבוע, רגע לפני שריקת הסיום הפרלמנטרית, עתיד להביא איתו כמה מהזוועות החקיקתיות הגרועות שידעה הכנסת מאז ומעולם. בין החוקים: החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, חוק הכשרות, חוק התקשורת, חוק יסוד לימוד תורה, איסור מעצר משתמטים; ועוד שורה של מתנות חקיקתיות לשותפות הקואליציוניות, עם אפס התחשבות באינטרס הציבורי. הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי התפיסה הרווחת בקרב מפלגות האופוזיציה היא שמייד עם הקמת הממשלה הבאה, אחרי הבחירות, ניתן יהיה למחוק מספר החוקים את כלל דברי החקיקה הללו.

מדינות מכירות לעיתים רחוקות בזוועות היסטוריות מתוך שכנוע מוסרי טהור. החלטתה של ישראל אינה יוצאת דופן – ואין בכך כדי לגרוע מחשיבותה. הכרתה של ממשלת ישראל ברצח העם הארמני עוררה תגובות מעורבות בזירה הציבורית ברחבי העולם ובארמניה עצמה. יש שבירכו על ההחלטה, בעוד אחרים טענו כי ממשלה המואשמת בעצמה באופן נרחב בביצוע פשעים נגד האנושות בעזה – חסרה את הסמכות המוסרית להכיר ברצח העם של עם אחר, ואף רמזו כי ישראל אף מנצלת את הסוגיה לצרכיה. אף שאני מבין את הביקורת, היא נשענת על הבנה שגויה מיסודה של הגאופוליטיקה.